מעבר לוורדפרס

לתשומת ליבכם\ן: האתר עבר לוורדפרס, וימשיך להתעדכן שם

התקציב החברתי

ברשומה זו מוזכר מסמך שסייעתי בהכנתו. עם זאת, תוכן הרשומה עצמו משקף אך ורק את דעתי האישית. הכותב הינו פעיל מרצ וחבר בועידת המפלגה.

קוראי הבלוג המסורים ודאי בילו את מרבית עונת הסתיו בציפייה למוצא פי בנוגע לתקציב המדינה המתוכנן. במקור תכננתי להקדיש לפחות רשומה אחת לנושא, תוך התמקדות בנושא חשוב שנשכח פעמים רבות כאשר פוליטיקאים מתכננים תוכניות גרנדיוזיות: המקורות (או ההכנסות). עם זאת, עוד לפני שהספקתי להתחיל כבר נרתמתי לפרויקט שאילץ אותי לשים בצד את עדכון הבלוג לזמן מה. למרבה המזל, זה בדיוק היה הנושא של אותו פרוייקט.

בחודשיים האחרונים היה לי הכבוד להשתתף בהכנת הצעה אלטרנטיבית לתקציב 2015 עבור מפלגת מרצ. מרביתה נכתבה על ידי רעות מרציאנו ויערה מן, ותרומתי התבטאה בכתיבת מספר חלקים בפרק ההכנסות, בהשתתפות בסיעור מוחין ובהצעת מספר חלקים נוספים בשני הפרקים, שחלקם אומצו.

כוכבית שלושים - חלק ג'

גילוי נאות: לחלק מן התובנות שאני מציג כאן נחשפתי במסגרת עבודתי הקודמת במרכז מאקרו לכלכלה מדינית. עם זאת, תוכן הרשומה משקף אך ורק את עמדותיי וחוות דעתי האישית.

זוהי הרשומה השלישית בסדרת רשומות המוקדשות לשכר המינימום ולמינימום 30. לרשומה הראשונה והשנייה בנושא.

מאז הרשומה הקודמת בסדרה עברו מספר חודשים, מלחמה פרצה ונגמרה וסדר היום הציבורי השתנה. עם זאת, הנושא נשאר רלוונטי ובכוונתי להמשיך ולדון בו.

לאחר שפתחתי עם דיון על השפעת גובה שכר המינימום על התעסוקה, סקרתי ברשומה הקודמת את היכולת של שכר המינימום להוציא עובדים מעוני. כעת אבקש לבדוק עד כמה שכר המינימום הנוכחי והמוצע גבוה (או נמוך) בהשוואה לשכר המינימום בשאר מדינות ה-OECD, ומה ניתן ללמוד מכך. ההשוואה תיעשה הן במונחים מוחלטים, של כוח קניה, והן במונחים של אי שוויון בשכר, דרך בדיקת היחס בין שכר המינימום לבין השכר החציוני והממוצע בכל מדינה. לפני שאפנה להציג את ההשוואה עצמה, החלטתי להקדיש רשומה אחת לומר כמה מילים על המדינות שלא ייכללו בה.

שבע מחשבות על הבלבול בין תיאוריה כלכלית לאידיאולוגיה

לפני משהו כמו שנה אדם זר ששמע שאני לומד כלכלה שאל אותי (כמעט במילים האלה) אם אני "מהאסכולה של קיינס או מהאסכולה של האייק". עניתי לו בנימוס שאין לי מספיק מידע בשביל לתת תשובה טובה, בעיקר כי הרגשתי שאני לא מכיר מספיק אף אסכולה, אם כי את זה לא ציינתי בפניו.

ארבע סיבות מדוע אין לי ציפיות גדולות מחזרתו של משה כחלון לפוליטיקה - שתיים כלליות ושתיים אישיות

כבר מזמן למדתי לא לפתח ציפיות גדולות מפוליטיקאים חדשים (או קיימים). משה כחלון, למרות שאינו דמות חדשה ואף מציג קבלות בדמות הרפורמה בשוק הטלפונים הניידים, הוא מקרה מבחן של תופעה רחבה יותר. לאחר השימוש, ניתן לשמור את הסיבות הבאות במקום קר ויבש עד בוא המטאור הפוליטי הבא.

כוכבית שלושים - חלק ב'

גילוי נאות: לחלק מן התובנות שאני מציג כאן נחשפתי במסגרת עבודתי הקודמת במרכז מאקרו לכלכלה מדינית. עם זאת, תוכן הרשומה משקף אך ורק את עמדותיי וחוות דעתי האישית.

זוהי הרשומה השנייה בסדרת רשומות המוקדשות לשכר המינימום ולמינימום 30. לרשומה הראשונה בנושא.

הרכב משק הבית	פרנסה (בשכר מינימום)	קו העוני	הכנסה פנויה
			נוכחית	מינימום 30 לשעה
חד הורי\ת עם ילד	משרה מלאה בודדת	4,512	4,151	5,560
זוג ללא ילדים	משרה מלאה בודדת	4,512	3,971	5,385
זוג עם 2 ילדים	משרה וחצי	7,219	6,425	8,515
זוג עם 3 ילדים	משרה וחצי	8,460	6,091	8,778
זוג עם 4 ילדים	שתי משרות מלאות	9,588	8,917	11,733
זוג עם 5 ילדים	שתי משרות מלאות	10,716	9,109	11,908

טבלה 1: השפעת העלאת שכר המינימום ל-30 ש"ח לשעה על ההכנסה המשפחתית הפנויה של משפחות נבחרות המשתכרות שכר מינימום, לעומת קו העוני; מבוסס על נתונים מדו"ח העוני והפערים החברתיים, 2012; כל הנתונים הם בשקלים

בעקבות הרשומה הקודמת התבקשתי להתייחס לשאלה "למה דווקא 30?". הכי כיף להבטיח להתייחס למה שהתכוונת לכתוב עליו בכל מקרה. אני לא חושב שהמספר הזה נבחר כתוצאה של חישוב שנועד לקבוע מה "צריך" להיות שכר המינימום. אין לאף אחד את הכלים לנקוב במספר מדויק (שבכל מקרה יהיה נורמטיבי ותלוי במה רוצים להשיג), אלא לכל היותר לספק תובנות חשובות, אך חלקיות, כפי שאני מנסה לעשות.

לדעתי הסכום הזה נבחר כדי לייצג העלאה שהיא מציאותית, אך גם משמעותית, ושעוברת מסך. כדי לייצג באופן מיטבי מטרה שאפשר להתאחד מאחוריה ולנהל עליה מאבק ציבורי, ושכל מי שמשתכר שכר נמוך יכול להזדהות איתה בקלות ולראות מיד את הגשמתה בתלוש המשכורת שלו. מתווה מדויק שכולל גם התחשבות בהשלכות נוספות לא מציגים על שלט בהפגנה. הוא מגיע מיד לאחר מכן, כשצריך להגיע לפשרה במשא ומתן או כשמקבל ההחלטות צריך ליישם אותה.

הנהגת שכר מינימום הוגן הינה חלק מתפיסת עולם רחבה יותר, ובעתיד אני מקווה להתייחס גם לחלקים אחרים שלה, בתקווה לעזור להתוות את הכיוון בעתיד. בינתיים אני כותב לתוך מאבק קיים. את המטרה במקרה הזה יש כאלה שהגדירו באופן בהיר יותר וסוחף יותר ממני ממני. את ההשלכות, השיקולים והמתווה הסופי אני שם לעצמי למטרה לנסות ולהגדיר, כשירות לשותפיי לתפיסת העולם ולמקבלי ההחלטות. זהו ניסיון לאפיין הפרקטיקה הטובה ביותר להגשים אידאולוגיה, אם תרצו.

לכן, ברשומה זו ובבאה אחריה אראה מה נותן שכר מינימום של 30 שקלים לשעה, שהם 5,580 שקלים לחודש עבור משרה מלאה, לעומת המצב הקיים (של 23.12 לשעה), ובהשוואה להעלאה מתונה יותר של כעשרה אחוזים ל-25.43 שקלים לשעה שהם 4,730 שקלים לחודש עבור משרה מלאה. השפעתה של ההעלאה המתונה על התעסוקה, כפי שהסברתי ברשומה הקודמת, צפויה להיות קטנה עד זניחה, מה שלא ניתן לומר על העלאה מיידית ל-30. מכיוון ששכר המינימום נועד בין היתר לאפשר גם לעובדים החלשים קיום בכבוד נבדוק קודם כל את השפעת השינוי על תחולת העוני בישראל.

כוכבית שלושים - חלק א'

גילוי נאות: לחלק מן התובנות שאני מציג כאן נחשפתי במסגרת עבודתי הקודמת במרכז מאקרו לכלכלה מדינית. עם זאת, תוכן הרשומה משקף אך ורק את עמדותיי וחוות דעתי האישית.

אפתח בהתנצלות: זה זמן מה מתנהל מאבק חשוב להעלאת שכר המינימום. עד עכשיו בעצם נמנעתי מלכתוב הצהרת תמיכה חד משמעית והסתפקתי בנתינת לייקים למיניהם. הסיבה לכך הייתה שהיה לי חשוב לכתוב משהו מנומק יותר מסתם הצהרת תמיכה, וכך לספק משקל גדול יותר לדבריי ועם ההשכלה הצנועה בתחום שקניתי לי בשנים האחרונות, להוסיף מעט נימוקים כלכליים לטיעונים הפוליטיים, האידיאולוגיים והמוסריים שטובים ממני כבר מסרו, וכן להציע דרכים ליישומה המיטבי של ההעלאה.

שתי הרשומות סדרת הרשומות שלפניכם הן פשרה בין הרצון לכתוב מסמך מנומק ומפורט מחד והמחסור התמידי בזמן פנוי והצורך לחזק את המאבק בעודו בעיצומו מאידך. מסיבה זו גם בחרתי בהן לפתוח את הניסיון השלישי שלי, ובתקווה המוצלח מכולם, לבלוג (השניים הקודמים היו אישיים יותר ועסקו בנושאים אחרים לחלוטין). גם אותו דחיתי מזה זמן רב, עד למועד שבו יצטבר אצלי מספיק חומר כתוב מראש המאפשר התמדה, בין היתר. גם ההשקה הנוכחית היא סוג של פשרה, מתוך ידיעה שבקצב הזה לא יצטבר מספיק חומר כתוב רלוונטי באף נקודה בעתיד, וכן שיש סיכוי שגם הפעם הוא ייתקע מחמת חוסר בזמן ותשומת לב.

החלק הראשון ינסה לקעקע את הסברה הנפוצה-מדי לפיה העלאת שכר מינימום מיתרגמת ישירות לירידה בתעסוקה, או לפחות לזרוע ספקות בריאים ולהציג תוצאות אחרות של המהלך. החלק השני החלקים הבאים ינסו ליישם את התובנות מן החלק הראשון על המשק הישראלי ולהציע מתווה מסודר להעלאה.