שבע מחשבות על הבלבול בין תיאוריה כלכלית לאידיאולוגיה

לפני משהו כמו שנה אדם זר ששמע שאני לומד כלכלה שאל אותי (כמעט במילים האלה) אם אני "מהאסכולה של קיינס או מהאסכולה של האייק". עניתי לו בנימוס שאין לי מספיק מידע בשביל לתת תשובה טובה, בעיקר כי הרגשתי שאני לא מכיר מספיק אף אסכולה, אם כי את זה לא ציינתי בפניו.

 מקור 

היום נזכרתי בזה וניסיתי לחשוב אם כבר יש לי תשובה. הנה כמה מחשבות:

1. לכאורה, אני עדיין לא מכיר מספיק טוב אף אסכולה, אבל נראה שיש הרבה אנשים שיודעים פחות ממני וזה לא מפריע להם לשייך את עצמם לאחת.
2. באותה השיחה סתם לא הספקתי לחשוב על זה, אבל נראה לי שאו הוא שכח אסכולה או אסכולות חשובות אחרות, או שסתם משום מה חשב שאין הבדל בין מילטון פרידמן (ודומיו) לפרידריך האייק או לחלופין, בינו לבין ג'ון מיינארד קיינס.
3. במדע הכלכלה (במובן של דיסציפלינה שעושה שימוש בשיטה המדעית כדי להבין את העולם ולהפריך או לאשש היפותזות, לא במובן של מדע מדויק חס וחלילה) היו הרבה חידושים ושינויים מאז קיינס והאייק. הרבה מהתובנות שלהם עודכנו, תוקנו והופרכו מאז, מה שהופך את השאלה לאנכרוניסטית, אלא אם כן הוא התייחס לווריאציות מודרניות (קיינסיאנים חדשים, לדוגמה) או לתפיסות פוליטיות שאינן בהכרח כרוכות בתרומתם לתיאוריה הכלכלית.
4. אני מאוד מקווה שאף אחד לא מסיק ממה שכתבתי תחת מספר 3 שהיחס שלי כלפי שני האישים האלה, או כלפי שתי האסכולות הוא זהה, וכי אני מעניק להן את אותו המשקל. מצד אחד, את האסכולה האוסטרית ("של האייק") אני מכיר הרבה פחות טוב, ועם מה שאני מכיר, אני מסכים הרבה פחות. אולי אכתוב על כך בעתיד, אחרי שאנסה להעמיק בה מעט יותר. מצד שני, בזמן שהתיאוריה הכלכלית התקדמה מאז קיינס, וחלק מהתובנות שלו מבוססות על עקרונות והנחות שהופרכו מאז, היו לו גם כמה אבחנות טובות, ויש מודלים מקרו כלכליים בחזית המחקר שמשתמשים בהן כאבני יסוד. אלה נקראים "קיינסיאנים חדשים" (New Keynesians, להבדיל מ-Neo Keynesians). למעוניינים, אני ממליץ להתחיל מפרק 3 של הספר "Monetary Policy, Inflation, and the Business Cycle" של Jordi Gali, שסוקר את המודל הבסיסי. אם נעשה משהו דומה עם האסכולה האוסטרית, אני לא מכיר אותו, ואשמח להפניות.
5. לדעתי שאלה כזו מעידה על בלבול בין תיאוריה כלכלית מצד אחד לאידיאולוגיה ועמדה פוליטית מצד שני. נכון, יש ביניהן יחסי גומלין, וכל אחת תשפיע על עיצוב השנייה. ועדיין, הן אינן אותו הדבר. אני, לדוגמה, מכיר בכך שהיפותזת ההכנסה הקבועה של פרידמן מסבירה בצורה טובה תופעות כלכליות מסוימות, אך זה לא גורר תמיכה מצדי במדיניות שפרידמן הציע, ורעיון החלקת הצמיחה, שמאוד מקובל כיום, מקובל גם על כלכלנים שמציעים אפיקי מדיניות אחרים, לפעמים כאלה שדורשים רמה גבוהה של מעורבות ממשלתית.
6. אני נתקל בבלבול הזה הרבה בדיונים פוליטיים וכלכליים. הוא מרגיז אותי.
7. אם בכלל לשייך את עצמי לאסכולה בתיאוריה הכלכלית, כרגע אני מרגיש הכי בנוח עם מודלים שמשתמשים בחיכוכים בשוק העבודה או בשוק ההון, ומנסים למזג אותם עם המודלים הקיינסיאניים החדשים. אני עשוי לשנות את דעתי בעתיד באופן שעשוי להיראות מבחוץ באופן פתאומי, ובכל מקרה, אנסה לגבש דרך האבחנות שאמצא את הכלים הטובים ביותר להגשמת הערכים שבהם אני מאמין. אותם ערכים גם מכתיבים ויכתיבו (יחד עם דאגות פרנסה...) את הבחירה שלי לגבי כיווני מחקר וקריירה, אך אני מקווה שלעולם לא יגרמו לי לצייר את המטרה אחרי שהשלכתי את החיצים.

בשנים האחרונות התעמקתי יותר בהבנת מודלים ויישומים יותר מאשר התעמקתי בשמות האנשים מאחוריהם, בפילוסופיות שהם ייצגו, ובהשקפות הפוליטיות שלהם. לכן, ייתכן ששייכתי רעיונות מסוימים לאסכולה הלא נכונה או שקפצתי למסקנות לגבי שיוך עמדות לאסכולות. כמו כן, לא התיימרתי לכסות את המגוון של מודלים ותיאוריות כלכליות, אך גם כאן ייתכן שהשמטתי משהו חשוב. כמו תמיד, אשמח להערות ותיקונים. לומדים תוך כדי תנועה.