מעבר לוורדפרס

לתשומת ליבכם\ן: האתר עבר לוורדפרס, וימשיך להתעדכן שם

התקציב החברתי

ברשומה זו מוזכר מסמך שסייעתי בהכנתו. עם זאת, תוכן הרשומה עצמו משקף אך ורק את דעתי האישית. הכותב הינו פעיל מרצ וחבר בועידת המפלגה.

קוראי הבלוג המסורים ודאי בילו את מרבית עונת הסתיו בציפייה למוצא פי בנוגע לתקציב המדינה המתוכנן. במקור תכננתי להקדיש לפחות רשומה אחת לנושא, תוך התמקדות בנושא חשוב שנשכח פעמים רבות כאשר פוליטיקאים מתכננים תוכניות גרנדיוזיות: המקורות (או ההכנסות). עם זאת, עוד לפני שהספקתי להתחיל כבר נרתמתי לפרויקט שאילץ אותי לשים בצד את עדכון הבלוג לזמן מה. למרבה המזל, זה בדיוק היה הנושא של אותו פרוייקט.

בחודשיים האחרונים היה לי הכבוד להשתתף בהכנת הצעה אלטרנטיבית לתקציב 2015 עבור מפלגת מרצ. מרביתה נכתבה על ידי רעות מרציאנו ויערה מן, ותרומתי התבטאה בכתיבת מספר חלקים בפרק ההכנסות, בהשתתפות בסיעור מוחין ובהצעת מספר חלקים נוספים בשני הפרקים, שחלקם אומצו.

כוכבית שלושים - חלק ג'

גילוי נאות: לחלק מן התובנות שאני מציג כאן נחשפתי במסגרת עבודתי הקודמת במרכז מאקרו לכלכלה מדינית. עם זאת, תוכן הרשומה משקף אך ורק את עמדותיי וחוות דעתי האישית.

זוהי הרשומה השלישית בסדרת רשומות המוקדשות לשכר המינימום ולמינימום 30. לרשומה הראשונה והשנייה בנושא.

מאז הרשומה הקודמת בסדרה עברו מספר חודשים, מלחמה פרצה ונגמרה וסדר היום הציבורי השתנה. עם זאת, הנושא נשאר רלוונטי ובכוונתי להמשיך ולדון בו.

לאחר שפתחתי עם דיון על השפעת גובה שכר המינימום על התעסוקה, סקרתי ברשומה הקודמת את היכולת של שכר המינימום להוציא עובדים מעוני. כעת אבקש לבדוק עד כמה שכר המינימום הנוכחי והמוצע גבוה (או נמוך) בהשוואה לשכר המינימום בשאר מדינות ה-OECD, ומה ניתן ללמוד מכך. ההשוואה תיעשה הן במונחים מוחלטים, של כוח קניה, והן במונחים של אי שוויון בשכר, דרך בדיקת היחס בין שכר המינימום לבין השכר החציוני והממוצע בכל מדינה. לפני שאפנה להציג את ההשוואה עצמה, החלטתי להקדיש רשומה אחת לומר כמה מילים על המדינות שלא ייכללו בה.

שבע מחשבות על הבלבול בין תיאוריה כלכלית לאידיאולוגיה

לפני משהו כמו שנה אדם זר ששמע שאני לומד כלכלה שאל אותי (כמעט במילים האלה) אם אני "מהאסכולה של קיינס או מהאסכולה של האייק". עניתי לו בנימוס שאין לי מספיק מידע בשביל לתת תשובה טובה, בעיקר כי הרגשתי שאני לא מכיר מספיק אף אסכולה, אם כי את זה לא ציינתי בפניו.

ארבע סיבות מדוע אין לי ציפיות גדולות מחזרתו של משה כחלון לפוליטיקה - שתיים כלליות ושתיים אישיות

כבר מזמן למדתי לא לפתח ציפיות גדולות מפוליטיקאים חדשים (או קיימים). משה כחלון, למרות שאינו דמות חדשה ואף מציג קבלות בדמות הרפורמה בשוק הטלפונים הניידים, הוא מקרה מבחן של תופעה רחבה יותר. לאחר השימוש, ניתן לשמור את הסיבות הבאות במקום קר ויבש עד בוא המטאור הפוליטי הבא.